In Memory of Joe Benadon

ג’ו, תסלח לי על כך שלא באתי לבקר אותך במשך כל החודשים הארוכים שבהם שכבת בביה”ח הרצוג. לאחר הביקור הראשון הרגשתי שאינני רוצה לזכור אותך כך. העדפתי לזכור את הבן אדם שהיית פעם – מוכשר, יצירתי, עליז, מצחיק, ומלא חיים.

בזכות הקשר המשפחתי והחברי של רעיה ויובל, אני זכיתי לבלות במחיצתך גם באירועים משפחתיים וגם בבילויים של סתם כיף.

כיצד אני זוכרת את ג’ו? שבת בבוקר. יום יפה. מרימים טלפון למשפחת בן-אדון ומזמינים לבקרבקיו בחצר אצלנו במכבים. לרעיה קצת קשה להיכנס לפעולה בשבת. אך ג’ו, בהתראה קצרה, מקים, מתניע ומוציא את כולם לדרך. עוצרים באבו גוש לקנות פיתות, חומוס וטחינה גולמי. מגיעים למכבים וג’ו ישר נכנס איתי למטבח ותופס פיקוד. הוא תוקף וחותך את הירקות ויוצר סלט עשיר וטעים. ואז הוא ניגש להכין את הטחינה – המומחיות שלו – עם חבילה שלמה של פטרוזליה טריה ולימונים שאני דואגת לספק. הבראוניס שבתנור לקינוח מעלים ריח של שוקולד. יובל ורעיה בחוץ. יובל מטפל בבשר על הגריל ורעיה בתנוחת מנוחה ליד השולחן.

הילדים שלנו תמיד אוהבים את המפגשים האלו. הם נצמדים לשולחן האוכל, מרותקים וצוחקים מהסיפורים והבדיחות של ג’ו. תמיד הוא מגיע עם רעיון לפטנט ומתיעץ עם יובל המהנדס כיצד ניתן להפוך את הרעיון לדבר עובד. פעם הוא מחפש דרך לבנות מוצג לתערוכה. פעם הוא מתאר מוצר שהוא רוצה לייצר ולשווק. ופעמים רבות הוא מספר סיפורים מהחיים שקשה להאמין שהם לא בדויים. כמו הסיפור על איך שפעם קשר רגליהם של זבובים עם שערות ראשו. וכדי להוכיח שהדבר אשפרי, הוא מניף יד, תופס זבוב ומשחזר את הניסוי, לתדהמת הסובבים אותו. ואני במיוחד אוהבת וזוכרת את הסיפור הסודי על הצ’ופצ’יק של הקומקום של בן-גוריון.

לאחר כמה שעות סביב לשולחן במרפסת במכבים, יוצאים לסיבוב בשטח בג’יפ של יובל. טיול קצר וקופצני בשדות ויערות בקרבת הבית. עם רן וניר והילדים שלנו. וככה עוברת שבת כייפית ונפלאה, בנוכחות ג’ו.

בשנה האחרונה לפני שאיבדנו אותו, ג’ו רכש ג’יפ ושמחנו לצרף את משפחת בן-אדון לטיולי הג’יפים שלנו. ג’ו התחבר לחבורה שלנו כמו חבר ותיק. מיד הקסים את כל אחד שהכיר אותו לראשונה.

כך הצטלבו חיינו – ג’ו ואני – מהטיול הראשון בסיני לפני כמעט 30 שנה, בו פרח הרומן בינו לרעיה. ועד טיולי הג’יפים האחרונים שעשינו ביחד.

ג’ו, אתה חסר לי במפגשים המשפחתיים. אתה חסר לי בשבתות. אתה חסר לי בטיולי הג’יפים.

היתה לי זכות גדולה להכיר אותך, להיות חלק מחייך, ולהנות משמחת החיים הנדירה שלך. על אף כל הקשיים שליוו אותך בחיים, תמיד היית חיובי, אופטימי ומלא הומור.

דיי !” אני שומעת אותך אומר. אז אסיים כאן.

עם הרבה געגועים ואהבה אליך ג’ו.

יהי זכרו ברוך.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s